הרהורי סיום

בעידן זה של מעובר תרבויות וערכים , משבר שהתגבר והעמיק עוד יותר מכוח הביסוס והצידוק העיוני שזכה להם , המבטלים את תוקף הערכים ואף מערער על קיומם ; בעידן בו גוברת הנטייה להתעלם מן התפקיד של תרבות ושל ערכים בכינון אישיות האדם ועולמה — באים ספקנים ומקשים : כיצד הש קפת עולם נקנית , וכיצד היא פועלת ? ובמיוחד — כיצד היא פועלת כאשר אין לגלות במציאות , כמעט שום דבר המגלם אותה , הלכה למעשה י שמא אין 'השקפת עולם' כזאת , אלא היא מיתוס , אשליה ? ואזי ממילא עולה השאלה : כיצד אפשר לדבר על חידוש תודעת הזהות בקטגוריות של חידוש השקפת העולכ וחידוש עוצמת חדירתה לתוך היום יום ? אולי כל זה אינו אלא ' בנין של דמיון , ' שימוש במושגים שאינם קיימים כלל , וגם אינם ' בני הידוש' י אלא שלא כך הדבר , תרבות , קרי השקפת עולם , מכוננת אדם וחברה ועולם ; היא אינה נעלמת אלא פועלת בתשתית ההתנהגות , נמסרת בלשון — במובנה המלא , כשיחה , ולא באיזה אוצר מלים מילוני , מנותק מהקשרים — ונמסרת בלשון המסר המונחל מדור לדור , באו פני תגובה והתנהגות , גלויים וסמויים . הראוי והלא ראוי , תפישת המציאות , הזמן , האירועים בו , זיקת הדבר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד