שוחרי הקדמה שלנו נרעשים מתגליתם המפתיעה : הסחר בעבודה לבנה . העיתונים מוצפים בדיווחים על "התנאים המחרידים" והמחוקקים כבר שוקדים על חוקים חדשים שישימו קץ לזוועה . כדאי לשים לב לכך שבכל פעם שרוצים להסיט את דעת הציבור מעוול ציבורי גדול , מכריזים על מסע צלב נגד מעשי תועבה , הימורים , מסבאות וכן הלאה . ומה יוצא מזה ? הקף ההימורים גדל , הלקוחות צובאים בהמוניהם על דלתותיהן האחוריות של המסבאות , הזנות שוברת שיאים ומערכת הסרסרות ובתי הזונות מידרדרת עוד יותר . כיצד קורה שמוסד , המוכר כמעט לכל ילד , מתגלה כך פתאום ? כיצד קורה שהעוול הזה , המוכר לכל סוציולוג , הופך בבת אחת לסוגיה בוערת כל כך ? ההנחה שהחקירה שנערכה לאחרונה בנושא הסחר בעבודה לבנה ( שהיתה אגב שטחית ביותר ) גילתה משהו חדש , היא לכל הפחות מטופשת מאוד . הזנות היתה ונותרה נגע חברתי נפוץ , מה שלא מפריע לבני אדם להמשיך בעיסוקיהם מתוך אדישות מוחלטת לסבל ולאומללות של קורבנות הזנות , ממש כשם שהמשיכו בעיסוקיהם לנוכח המערכת התעשייתית או מול השתרשותה של הזנות כנורמה במערכת הכלכלית שלנו . רק משעה שמצוקות אנושיות הופכות לצעצוע מבהיק וצבעוני פונה ה...
אל הספר