השקפתו הדתית־הלכתית של הרב עובדיה יוסף

נגד עדתיות , בעד אחדות צד שווה מעניין בין הרב עובדיה יוסף לבין זרם דומיננטי באליטה הציונית הארצישראלית הוא : החתירה לאחדות תרבותית ערכית של עם ישראל בארץ ישראל . שניהם אינם פלורליסטים , ואינם סבורים שרצוי שבארץ יתקיימו דגמים שונים של יהודים ישראלים . מימוש אחדות העם כרוך במחיקת ההבדלים והמחיצות שבין המרכיבים האתניים השונים של החברה הישראלית היהודית - בלשון שנות החמישים , מדובר ב"כור היתוך . " אולם כיצד אמור כור היתוך זה לפעול ? האם מדובר בכך , שמרכיבים אתניים שונים בעם ישראל יתרמו כל אחד היבט או היבטים מזהותם המקורית , וביהודי הישראלי החדש ישתלבו מיטב היסודות של העדות השונות ? אף כאן , כמדומני , יש צד שווה בין עמדת מנהיגי המדינה בשני עשוריה הראשונים לבין עמדת הרב יוסף . הוא והם מסכימים , ששילוב שכזה אינו רצוי , ושקיים כבר דגם אחד רצוי של היהודי הישראלי . התכלית היא , להביא את כל עם ישראל לאמץ דגם אחד אחיד זה , ולממשו . אולם היכן מצוי דגם זה ? אף בכך קיימת הסכמה מעניינת בין הרב עובדיה לבין האליטה הציונית של ראשית ימי המדינה . ארצישראליות הרב עובדיה גדל בארץ בתקופת המנדט , ימי פריחתו של ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד