הרב קוק והרב עזיאל - ניתוח משווה

מעמדותיהם של שני האישים , כפי שהותוו לעיל , עולה ניגוד דרמטי . בכוונתי עתה לזהות ולנתח את ההיבטים הבולטים ביותר של ניגוד זה , תוך דיון במתח שבין הנוהג בעבר לבין ההלכה בהווה , בזיקה שבין ההלכה לתבונה , בהשקפות הפוליטיות של שני הרבנים האלה ובהבדלים נוספים ביניהם . הנוהג בעבר וההלכה כיום מבחינתו של הרב קוק , מובן מאליו כי צריכה להתקיים זהות בין הנוהג והנורמות של העבר ובין הנורמות ההלכתיות העכשוויות : מה שנהג ונפסק הלכתית בעבר הוא הקובע מה צריך להיעשות בהווה . לפיכך , אם נגיע לבירור ולזיהוי של המנהגים והגישות בעבר , יתבררו מאליהם הקווים המנחים להתנהגות הנאותה בהווה . לפי מהלך מחשבה זה , מילים כגון " חידוש" ו"חדש" נושאות בחובן קונוטציות שליליות , כי כל חריגה מדפוסי ההתנהגות שקודשו בעבר היא בגידה בתורה . הרב עזיאל , לעומת זאת , אינו מקבל את ההנחה שהנוהג שנחשב למקודש בעבר הגדיר אחת ולתמיד את אופקי הנורמות העשויות להיחשב כבעלות תוקף הלכתי . כך עולה בבהירות מתשובתו לרב ריטטער , שהתנגד להקניית זכות בחירה לנשים על סמך היותן משוללות מעמד פוליטי בחברה המקראית . עזיאל מודה שייתכן וכך היו פני הדברים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד