תשובתו של הרב קוק מחודש ספטמבר " ) 1919 מכתב גלוי להסתדרות 7 המזרחי , ( " פותחת בהכרזה כי יש לשקול את הנושא משלושה היבטים : ההיבט ההלכתי - מהו הדין ? ההיבט הלאומי - מהו הטוב ביותר לקידום 8 המפעל הציוני ? וההיבט המוסרי . הטיעונים שהעלה בתשובתו מתייחסים לשלושת ההיבטים הללו . ראשית , מבחינה הלכתית היהדות מתנגדת מכול וכול למתן זכות בחירה לנשים , וזאת משני נימוקים האחוזים זה בזה . המסורת היהודית כולה , כמקשה אחת , משקפת את הנורמה שלפיה תפקידים הדורשים יוזמה ועשייה ציבורית נועדו לגברים בלבד . נורמה זאת מוצאת את ביטויה 9 במאמר התלמודי "איש דרכו לכבוש , ואין אשה דרכה לכבוש . " כתוצאה מכך , תפקידים פוליטיים , מישרות שיפוט ועדות בבית המשפט שייכים אך ורק לתחום הגברי , בעוד "כל כבודה בת מלך פנימה . " יתר על כן , התורה מבקשת תמיד למנוע התערבות של גברים ונשים בהתכנסויות ציבוריות . הואיל והשתתפות נשים בפוליטיקה כרוכה בעבירה על שתי הנורמות האלו , חידוש כזה הוא "בוודאי נגד הדין . " שנית , מההיבט הלאומי ( כלומר הציוני ) הכול חייבים להכיר בכך שהמדיניות הבריטית כלפי הציונות נשענת על נקודה ארכימדית , והיא ...
אל הספר