שינוי חברתי־היסטורי והתאבדות: ממצאיו של מאונייה לגבי מצרים

רבנים המטפלים בסוגיה בעייתית נוטים לעתים להציגה בהפרזה רטורית מסוימת , על מנת להביא את הציבור להכרה בחומרת העניין שעל הפרק . הרב בן שמעון טוען שתי טענות : ראשית , שההתאבדות הפכה לתופעה שכיחה בקהיר . שנית , שמקור שינוי זה בהשפעה אירופית . האם קביעות אלה הן עובדתיות , או שמא מדובר בהפרזה רטורית ? מחקרו החלוצי של רנה מאונייה בנושא ההתאבדויות במצרים בשנים " 1918-1887 מספק תובנה מרתקת ביחס לעניין זה . הוא מציין כי בקרב האוכלוסייה של ילידי מצרים שיעור מקרי המוות כתוצאה מהתאבדות הוא הנמוך ביותר בהשוואה לכל הארצות שהנתונים לגביהן זמינים למחקר . במצרים עצמה קיימים הבדלים חדים בין האוכלוסייה הכפרית לבין האוכלוסייה העירונית ; בכל שנה נתונה , ניסיונות ההתאבדות שכיחים הרבה יותר במרכזים העירוניים העיקריים מאשר באזורים הכפריים ; בקהיר השכיחות גבוהה יותר במובהק מאשר באלכסנדריה . ניתוח הנתונים הסטטיסטיים לגבי השנים , 1917-1913 בהתייחס למחוזותיה השונים של מצרים , מעלה את התמונה הבאה של שיעור ניסיונות ההתאבדות ( למיליון נפש : ( מצרים העליונה ; 4 - הדלתא של הנילוס ; 9 - אלכסנדריה ; 112 — קהיר . 130 - מאונ...  אל הספר