כבר נאמר במבוא לעיל , שהיו תחומים מסויימים בענפי החקלאות שהצריכו עבודת מומחה או אומן במקצועו . היו עבודות שהעוסק בהן נתכנה בכינוי מיוחד משום המומחיות שנדרשה ממנו כדי לבצען . להלן רשימת כינויים מסוג זה , אך ייתכן מאד שהיו רבים מהם , ולא כולם נשתמר זכרם בכתובים , כשם שיש ספיקות לגבי דיוקם של אחרים . יש לציין , שלכינוי המקראי כורם לעובד בכרמים ' ) הבישו אכרים הילילו כרמים , ' יואל א יא ; 'אכרים וכרמים בהרים ובכרמל , ' דה " י ב , כו י ; 'ובני נכר אכריכם וכרמיכם , ' ישעיה סא ה , ועור , ( וכן לכינוי יוגב , המוזכר רק פעמיים , ובצירוף עם כורמים ' ) השאיר רב טבחים לכרמים ולנירןגבים , ' מלכים ב , כה יב ; ירמיה נב טז , ( לא מצינו שימוש כלשהו בספרות התלמוד והמדרש . משמעותו של הכינוי יוגב במקרא לא נתלבנה די צורכה , האם הכוונה לחופר ועודר בשדה , או שמקורו בי'ק'ב , ' דהיינו עובד בהכנת היין . אפשר שכבר אצל חכמינו בבבל נעלם פשרו המקורי , לכן יכלו לדרוש "' יוגבים" - אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה' ( שבת כו ע"א . ( וראה באחרית דבר , סעיף . ( 5 ) * א בליסטךי ראה להלן , ערך צייד . ס אב ? 3 ןר , בק...
אל הספר