חברה פועלת במקביל על פי כוחות סותרים , וכך אנו עדים לתופעות של מלחמות , הרג , הרס , אלימות ושליטה , שרירות לב ואדישות לחיי אדם ולסבלם של ילדים , נשים וחולים — הכל בשם אידיאולוגיות גזעניות , אמונות קיצוניות ושאיפה לפתרונות כוחניים של קונפליקטים — ובמקביל , באותה העת ממש , אנו עדים לתופעות הפוכות , לכך שאנשים , נשים וגברים , מסוגלים להיות רגישים לסבלם ולמצוקותיהם של אחרים , מתגייסים , עוזרים ותורמים לעתים עד כדי הקרבה עצמית , מתוך מחויבות חברתית ואחריות אישית עמוקים . מעשים אלה של יחידים , של ארגונים ושל מדינות , מונעים על ידי מוסר אלטרואיסטי בחיי היומיום או במצבי מצוקה קטסטרופליים כמלחמות ואסונות טבע , מתוך הערכה עמוקה לחיי אדם והכרה בזכותו של הזולת לחיים ולרווחה . אלו הם שני פניה של אותה חברה , והשאלה היא , האם ועד כמה ניתן לגייס את הפן האלטרואיסטי — הרצון הטוב והיוזמה האנושית , האישית והפוליטית — על מנת להפחית את אפשרויות האלימות , הרוע והסבל ולהגביר את הרגישות לזולת , את המחויבות והאחריות כלפיו . אם אכן ניתן לעשות זאת , כטענת ספר זה , הרי על ידי התנדבות בעזרה , בתרומה ובדרכים אחרות מ...
אל הספר