קידוש החיים ההתנגדות היהודית המזוינת לשלטון הנאצי לא עלתה על סדר היום של הציבור היהודי בארצות הכיבוש במזרח אירופה עד ראשית שנת . 1942 ליהודים כלל לא היו אמצעי לחימה והלחימה עם נשק ביד לא היתה יכולה לסייע להם במאבק השוטף לקיומם או לשפר את מצבם באורח מיידי או לטווח ארוך יותר . ברור היה לכול שהתנגדות מזוינת מצד היהודים לא היה ביכולתה לפגוע באופן מוחשי בכוח הנאצי ; לעומת זאת , כל ניסיון מסוג זה מצד היהודים הוליך לפעולות תגמול המוניות , שעלולות היו לעלות בחייהם של יהודים רבים . כאמור , מראשית הכיבוש היו היהודים שקועים וטרודים — כפרטים ובציבור — בהצלת הנפש על ידי התגברות על הגזרות הנאציות ועקיפתן . השלטון הנאצי הצטייר בעיני היהודים כמשטר המבקש לגזול את זכויותיהם כאזרחים וכבני אדם , להפריד ביניהם ובין שאר חלקי האוכלוסייה וליטול מהם את אמצעי הקיום . במילים אחרות : הנאצים יצרו תנאים בהם אין יצור אנוש יכול לחיות ולהתקיים , ולכן עיקר המאמץ של היהודים כוון לשמירה על הקיום ולמאבק עליו . המשטר הנאצי נראה בעיניהם כרעה חולפת , המחייבת גיוס כוחות פיזיים ונפשיים , כדי שרבים ככל האפשר יוכלו לעוברו בלי לה...
אל הספר