פרק ארבעה־עשר סיכום: עצמת הקול הפנימי

בכל יצירותיו , בלו חושף בפני הקורא את קולו הפנימי של היחיד — מחשבותיו ורגשותיו העמוקים ביותר — באמצעות השיטה האינטרוספקטיבית , שהיא תשתית כתיבתו ואמנותו . שיטה פוסט מודרנית חדשנית זו נבדלת מ "זרם התודעה" כפי שהוא מופיע אצל ג'יימס ג'ויס ווירג'ניה וולף והסופרים של ה"אבסורד . " החיפוש האינטרוספקטיבי של גיבורי בלו ממוקד בעיקר כלפי ה"אני" ומוביל את הגיבור לנקודת מפנה בחייו , ואחריה להתחדשות ותחייה . מפנה זה ושיקומו של הגיבור קשורים לעתים קרובות בחיפוש של בלו אחר זהותו היהודית ובשיבתו אליה . " הקול הפנימי" של סול בלו , המובע באמצעות הנרטיביות האינטרוספקטיבית , קובע לא רק את צורת הרומן , אלא גם את נושאו המרכזי . לכל אחד מהרומנים צורה שונה של אינטרוספקציה התואמת את אופיו של הגיבור . להלן שמות הספרים והצורות השונות . על בלימה — ( Dangling Man , 1944 ) הגיבור מנהל יומן , ודרכו אנו נחשפים לעימות בין ה"אני" לבין הזולת : ולקרבן — ( The Victim , 1948 ) העימות בין הגיבור לבין דמות אנטישמית שמתקיפה אותו ; הרפתקאות אגני מארץ' — ( The Adventuresof Augie March , 1953 ) הצורה האוטוביוגראפית הפיקרסקית ; תפ...  אל הספר