פרק עשירי הכמיהה לחופש היא זהה: התפתחות דמות האישה ברומנים

" ויש לכבד את רצון האישה . העבדות מתה" מבקרי ספרות אחדים טענו שסול בלו לא תמיד הצליח לתאר דמויות נשים באופן משכנע . המבקר לסלי פידלר מציין : "אכן , מוזר הדבר שכל פעלו של בלו חסר דמות נשית אמתית וחיה ; הנשים המוצגות בספריו הן בנימפות דמיוניות , בלתי משכנעות לחלוטין . " וג'ון קלייטון מציין : "הנשים הן יצירי דמיונו המזוכיסטי של הרצוג , לא מציאותיות בכלל . " אמת הדבר , שהטכניקה האמנותית של בלו מטילה מגבלות מסוימות על עיצוב אופיין של נשים , היות ואנו תופסים אותן בעיקר מבעד לתודעתו של הגיבור הגברי , אשר תכופות מאפיל עליהן . כיוון שהמספרים הם בדרך כלל גברים העוברים משברים קיומיים שונים , האופי הנשי נראה לעתים קרובות חסר את אותו עומק של מורכבות רגשית , מוסרית ואינטלקטואלית הקיים בתיאור הגיבורים והאנטי גיבורים . יתר על כן , לפעמים נדמה שבלו מעוניין יותר להאיר גישות חברתיות שונות ביחס לנשים מאשר לשרטט את תכונותיהן במלואן . אף על פי כן , לדעתי נשארת בעינה העובדה , שבמשך כ 60 שנות יצירתו , מהרומן על בלימה ועד רוולשטיין , נתן לנו בלו שורה ארוכה של דמויות נשיות משכנעות מכל הרבדים ומכל הסוגים : נשי...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ