פרק שני תחיה על־ידי "שינוי ערכין"

תאור ההגות השואפת לחידושה של תרבות לאומית חילונית יהיה חסר נדבך חשוב אם לא נצביע , בצד הגותם של אחד העם וח"נ ביאליק , על השקפת עולמם של "הצעירים : ''' מ"י ברדיצ'בסקי , י"ח ברנר , ש"י איש הורביץ , יעקב קלצקין ועוד . היה ויכוח נוקב בין "צעירים" אלה לאחד העם , והיה זה ויכוח סביב ניגודים גדולים . עם זאת היה להם רקע רוחני משותף והמגמה הכללית גם היא היתה משותפת : תחייה של תרבות לאומית יהודית חילונית . יתר על כן . כאשר בוחנים מקרוב את דבריהם מתברר כי הניגודים שהיו בין אחד העם ל"צעירים" שיקפו קרע פנימי בלב כולם . משהו מאחד העם היה גם במ '' י ברדיצ'בסקי : משהו מברדיצ'בסקי היה גם באחד העם , ובודאי בביאליק . "הצעירים" הדגישו יותר את היסוד הבקורתי . "שלילת הגולה" היא לב משנתם . רצונם היה להתחיל בהריסת הישן כדי לחשוף יסודות לבנין . אמנם היסודות יהיו קדומים , אך לא אלה של תרבות הגולה , והבנין יהיה כולו חדש . אחד העם וביאליק הדגישו יותר את היסוד החיובי . בשאיפתם לקיים את רציפות היצירה התרבותית הרגישו אחריות גם כלפי היצירה הדתית בגולה . לא הרס הישן , איפוא , אלא ברירה מתוך הישן לשם בנין שיהיה גם חדש ו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד