מראשית תקופת האמנסיפציה , במחצית השניה של המאה הי"ח , ניצב העם היהודי לפני אתגר של תרבות חילונית . נודה כי השימוש במונח הזה עלול להיות כללי מדי , ואולי גם סתמי . למעשה מדובר בשורה ארוכה של בעיות שהתעוררו במישורים שונים של חיי העם . בעיות "הפרנסה" במערכת משקית מתקדמת , בעיות ההתאזרחות במדינה לאומית ריכוזית , בעיות האיזון בין תפישת השכלה מדעית מודרנית ללמדנות יהודית תורנית , בעיות ההתאמה של הנורמות ההלכתיות לתנאי החיים בחברה המיוסדת על כלכלה מודרנית ועל סדרי מדינה ריכוזיים , בעיות העימות של מושגי יסוד בהגות הדתית מול הלכי הרגש והמחשבה המקובלים בתרבות המחפשת את הפתרונות לבעיותיה גם בתחום המוסרי וגם בתחום הנפשי בכלים רציונליים , ולרוב מעבר לספירה הדתית . תהיה הגזמה יתרה אם נטען שיש מקור אחד לכל הבעיות הללו או שיש קשר שיטתי הכרחי בין הפתרונות המוצעים לבעיות שונות אלה מכל נקודת ראות אפשרית . אולם בכל זאת נראה שהמושג "חילוניות" מקיף בתוכו את הרקע לרוב הבעיות הללו , ומאפיין מגוון טיפוסי של גישות למציאות המבדילות את התרבות של "הזמן החדש" מן התרבות הדתית מסורתית של "ימי הביניים . " תרבות אירופה ...
אל הספר