בתודעה הלאומית ובזיכרון ההיסטורי היהודיים מוכרת ושגורה היטב האמירה "כל העולם נגדנו . " נוכח האווירה הכללית של יציאה למסע גאולת הקבר הקדוש בהתלהבות ובאדיקות יתרה , שסחפה את כל אירופה הקתולית - למן האפיפיור והמלכים ועד אחרון האיכרים המשועבדים - קל מאוד להיתפס ולהתפתות להאשמה של "כל הגויים , " על שהם שונאינו ומבקשי נפשנו . פיתוי כזה עמד לנגד עיני הכרוניקאים הקרובים לזמן האירועים ולעיני כותבי קורותיהם מאז ועד היום . אולם הדברים אינם כה פשוטים וחד משמעיים , והחלוקה הגורפת של העולם ל"אנחנו" ו"הם , " " הטובים" ו"הרעים , " חוטאת לאמת ההיסטורית . ההתנהגות של הסביבה הנוצרית הייתה לעתים קרובות פונקציה של השתייכות מעמדית . ביחס למאורעות תתנ"ו , ניתן להבחין בין יחסו והתנהגותו של המון פשוטי עם מתלהמים וקנאים לבין האליטות . עם אלה האחרונים נמנו השליטים החילונים והכנסייתיים ושכבת העירונים שכניהם של היהודים , אך גם הללו לא היו עשויים עור אחד . בעיקרו של דבר אפשר לומר , שקשריהם ההדוקים של היהודים עם האדונים הפיאודלים , עם הבישופים שליטי הערים ועם העירונים - גם עקב יחסים מסחריים וגם במישור האישי - הקרינו...
אל הספר