ה. בין אשכנז המורחבת לבין המרכזים היהודיים במזרח

במבוא לקובץ המחקרים לתולדות יהודי ארצות האסלאם בעת החדשה , שפרסם מרכז שז"ר בשנת תשמ"א , כותב ש' אטינגר : "המחקר ההיסטורי והכתיבה ההיסטורית המדעית [ ... ] בעם ישראל התקדמו בצורה בלתי שווה לגבי תקופות היסטוריות שונות בתולדות היהודים בארצות השונות [ ... ] תולדות היהודים במצרים , למשל , ובאגן הים התיכון המזרחי והדרומי במאות ה 11 , 13 נחקרו ותוארו לאין ערוך טוב יותר מאשר תולדות היהודים במאות ה 17 ; 19 ההיסטוריה של יהודי גרמניה באלף השנים האחרונות נחקרה בצורה מפורטת מאוד ואילו ההיסטוריה של יהודי מרוקו ידועה אך מעט . " בדבריו אלה נגע אטינגר באחת הבעיות הבולטות של ההיסטוריוגרפיה היהודית . במוקד פרק משנה זה נעסוק במערכת היחסים בין יהדות צפון מערב אירופה לבין המרכז בבבל , אשר דברים אלה אמורים במיוחד בו . המאות 7 11 היו תקופת הזוהר של יהדות בבל . אך גם בחמש מאות השנים שקדמו להן היא עמדה במוקד היצירה ההלכתית של העולם היהודי . בה נוצר התלמוד הבבלי החשוב ורב ההיקף . באזור "הקשת הפוריה" ( ארץ ישראל , לבנון , סוריה וארץ הנהריים ) ובמצרים , שנקרא כיום המזרח התיכון , שלטו במאות הראשונות לספירה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד