בפרק השביעי בחנו את התארגנותה ומהותה של הקהילה היהודית במרחב האשכנזי ושללנו את קיומה של הנהגה ארצית או מחוזית המאגדת קהילות אלו , ארגון שהיה קיים באותה עת בארצות האסלאם . בוודאי שאין לדבר על גופים בין ארציים או עולמיים כלשהם . לעומת זאת אין להתעלם מן הניסיון המרשים של המרכז הבבלי - שבראשו עמדו שתי הישיבות המפוארות שנתברכו בחכמים יצירתיים ובעלי שיעור קומה - להנהיג את העולם היהודי בדרכן , באמצעות התלמוד הבבלי . ההגמוניה של המרכז הבבלי חרגה מהגבולות הפוליטיים של חליפות בית עבאס בה פעלה , והתפרסה הרחק מארץ נהריים אל כל העולם היהודי . יוקרתה הייתה עצומה . שליחיה הביאו לגאוני בבל שאלות בנושאים הלכתיים וקיומיים ( ומתנות לרוב , ( כשהם נושאים עמם בדרכם חזרה לא רק את התשובה הקונקרטית , אלא עותקים של התלמוד הבבלי , והופכים אותו למכנה המשותף ולמורה דרך לכל קהילה בודדת ולכל פרט בתוכה . המרכז הבבלי זכה בהנהגה זו לאחר מאבק עם ישיבת ירושלים . במאה ה 10 הסתמנה ירידה בכוחן של ישיבות בבל , והנהגת העולם היהודי פינתה מקומה למגמה ביזורית ולעליית מרכזים תורניים במצרים , באיטליה הדרומית , בקירואן , בספרד , ב...
אל הספר