באיזו מידה היו היהודים שחיו במרחב האשכנזי של תקופה זו - אלה שישבו ברבעי העיר המיוחדים ואלה ששכנו מחוצה להם - שותפים לגורל עירם בעיני עצמם ובעיני הבורגנים הנוצריים ? האם היו להם חובות ומחויבויות כלפי העיר שבין חומותיה מצאו את ביתם ? ההיסטוריונית לאה דסברג סבורה , שאכן היה ליהודים ולבורגנים עניין משותף לשמור על העיר ולהגן עליה . העירונים הנוצריים ראו ביהודים חברים רגילים ( "Glieder" ) של התאחדות , התורמים את חלקם בהגנה על עירם . היא אף מרחיקה לכת ( לטעמנו , בהגזמה , ( שמצב זה נמשך עד המאה ה . 14 אך שיאה של השותפות ושל החיים תוך דו קיום ( "Zusammenleben" ) הדוק , מוצאים אנו על פי דסברג , במאה ה , 11 ולראיה היא מצביעה על עזרתם של הבורגנים לשכניהם בפרעות תתנ"ו . יחס חיובי זה לא היה חד צדדי ויהודי הערים השתתפו בלב שלם בהגנת העיר ובשמירה על חומותיה . בערים אחדות בגרמניה נקרא על שמם שער משערי העיר n - . "Judenthor " אכן , מצב שונה לחלוטין מזה שהתהווה עם החלת הגטואיזציה על שכונות היהודים במערב ! ימי הביניים במערב אירופה , ובמיוחד התקופה המוקדמת בה אנו עוסקים , אינם מכירים בגיוס כללי לצבא -...
אל הספר