התדמית שדבקה ביהודי גרמניה וצרפת הצפונית בימי הביניים הייתה של עדה סגורה בתוך עצמה וחסומה מפני השפעות חיצוניות . אם יישאל תלמיד , סטודנט או אדם משכיל כלשהו שעניינם בהיסטוריה על ההבדלים בין יהדות ספרד ליהדות אשכנז בימי הביניים , יתאר את התערותה של הראשונה בחייה ובחברתה של ארצם , ואילו את השנייה - כחברה של לומדי תורה , המדקדקים במצוותיהם ונזהרים מכל השפעה זרה . בפרקים הקודמים בספרנו כבר נוכחנו לדעת עד כמה סטריאוטיפ זה אינו נכון , ובוודאי לא בתקופה בה אנו עוסקים . אחד התחומים בהם מצאנו דמיון וקווי אופי מקבילים בין יהודי מערב אירופה ושכניהם הגויים הוא המבנה הארגוני ודרכי ההתנהלות של הקהילה היהודית והעיר ( הקומונה ) הנוצרית . הדבר בוודאי אינו מקרי . היהודים והנוצרים הכירו מקרוב אלה את צורכיהם , מנהגיהם וחוקיהם של אלה , קובע בער . לכן אין תימה שנוצר "מגע ישיר שבין יהודים ונוצרים . " היסטוריונים שחקרו את הנושא תמימי דעים עם הקבלה זו . אולם שאלות קרדינליות אחדות בנידון נתונות להערכות שונות . מי קדם למי - הקהילה היהודית או הקומונה העירונית הנוצרית ? מי השפיע על מי ומי למד ממי , או אולי הייתה כא...
אל הספר