בשנת 1009 נפל דבר בירושלים הרחוקה . בהוראתו של החליף הפאטימי , הידוע בכינויו "אל חאכם באמר אללה" ( המושל בצו אללה ) נהרסה כנסיית הקבר הקדוש . נותרו רק החלקים שהיו בנויים בסלע החצוב , ובתוכם הקבר עצמו . כנסייה זו לא הייתה היחידה שנהרסה בירושלים ובשאר ערי החליפות . כנסיות רבות נחרבו , נסגרו , או הפכו למסגדים בשל פרץ קנאות מוסלמית של עריץ זה . מעשים אלה תופסים מקום מזערי בספרי ההיסטוריה , אולם בשעתם זכו להד עצום באירופה השמועות שהגיעו מן המזרח לא תאמו את האמת , אך הן עוררו התרגשות וזעם שעד מהרה הושלכו על היהודים . מכאן ועד האשמות בדבר קשר ( תרתי משמע ) פעיל בין היהודים לבין השליט המוסלמי הדרך הייתה קצרה . על קשר כזה כתב בשנת 1044 לערך הכרוניסטן ראול גלאבר , ( Glaber ) חניך מנזר קלוני . בחיבור הנושא את השם היומרני ההיסטוריה ( Fhistoire ) תוקף גלאבר בחמת זעם את יהודי אורליאן , ומאשימם בשליחת מכתב לחליף הנ"ל " ) נסיך בבל" בשפתו , ( ובו העצה להחריב את כנסיית הקבר הקדוש : "יהודים קנאים ומחוצפים אלה ויהירים יותר מאחיהם במקומות אחרים , " שכרו צמית שנמלט מאחד המנזרים , ושמו רוברט , הפקידו בידיו א...
אל הספר