אירופה של המאות ה 5 11 שקעה בשפל עמוק . הייתה זו תקופה בה נסוגו חיי הרוח והחומר של תושביה , המעטים מאוד ביחס לשטח , כך שלימים יודבק לה ( ולא לכל ימי הביניים , כפי שיש סוברים ) הכינוי הלא מחמיא " עידן האופל . " בתוך הנוף האינסופי של יערות , סבכי שיחים וביצות בצבצו איים קטנים של כפרים עלובים , המנסים בכליהם הפרימיטיביים להוציא את מחייתם מן הקרקע ולביית כמה בהמות . פה ושם צצו מנזרים - אותם מגדלורים של מפיצי הבשורה החדשה לצאצאי השבטים הגרמאניים הנודדים , שעייפו מחיי הנדודים וגמרו אומר להשתקע במקומותיהם החדשים . שרידי הציוויליזציה הרומית נמוגו : גשרים , דרכים , אמות המים ובנייני ציבור התפוררו בשל הזנחה של דורות שלא הורגלו להשתמש בהם ולא ידעו לתחזק אותם כראוי . העיר הרומית שסימלה חיים של ארגון ויוזמה והייתה מרכז של מסחר ומלאכה , נעלמה אף היא מן הנוף . במקומה קמה עיר אחרת - מרכז דתי , מקום מושבו של הבישוף , הרבה יותר קטנה בגודלה וחפה מאותה כלכלה מתקדמת . תושביה היו עוזריו ומשרתיו של הבישוף ולא סוחרים ואומנים , וכשהצטרפו אליה מתיישבים חדשים הם מצאו את פרנסתם בחקלאות - בתוכה ובעיבורה . גם הכ...
אל הספר