אף על פי שאחדותו של עם ישראל במשך כל ההיסטוריה הארוכה שלו הינה עובדה שאין עליה עוררין , פיתחו מרכזים יהודיים שונים מערכות תרבות ייחודיות , אשר גלגולן הן "עדות" ישראל הידועות לנו כיום . מציאות זו היא תוצאה של קיום מנהגים , מסורות , ליטורגיקה ושפת דיבור שונים ושל ריחוק גיאוגרפי , לעתים עד כדי הסתגרות , ושל השפעות הסביבה החיצונית . כמו בתקופה המודרנית כך גם בימי הביניים המוקדמים , לא ניתן לדבר על היהודים באירופה כעל חטיבה בעלת צביון אחיד ( כשם שאין לדבר על יהדות המזרח באותם מונחים . ( היהדות האשכנזית - כפי שננסה להגדירה - הייתה בתקופה הנידונה רק אחת מארבע קבוצות יהודיות באירופה . שלוש האחרות היו : א . המרכז היהודי בקיסרות הביזנטית - בקושטא הבירה , בערי יוון , מקדוניה , החוף האיוני וכיו"ב ; ב . יהודי איטליה . רובם התגוררו בקהילות המפוארות בדרום הארץ ובעיר רומא , ומיעוטם בצפונה ; ג . יהודי חצי האי האיברי שחיו תחת שלטונם הליברלי של החליפים הקורדוביים . אלה שימשו אבן שואבת ליהודי המזרח התיכון , צפון אפריקה והממלכות הנוצריות , שיצאו במאה ה 11 למסע "כיבוש מחדש . " המרכז האשכנזי היה יוצא דופן כ...
אל הספר