אגדות ומסורות רבות על קארל הגדול טופחו בידי נוצרים מאות שנים אחדות אחרי מותו . תופעה של מיתיפיקציה של שליט דגול ידועה בהיסטוריה של חברות רבות , ובמקרה זה היא לא פסחה גם על אחינו בני ישראל . מסתבר , שבמאות ה 12 וה 13 ( ואף מאוחר יותר ) היו להם סיבות טובות להתגעגע ולהתרפק על זכר אותו שליט טוב ומיטיב לאבותיהם . ושוב אנו שואלים את עצמנו מהי מידת האמת ההיסטורית שניתן ללקט מאגדות אלו . חשוב להדגיש , שהן שיקפו את מצוקות הדור שבימיו נכתבו ואת השקפותיהם של מחבריהן . יש בהן משום תרומה להבנת התקופות המאוחרות , אך לענייננו הן מסוכנות ועשויות להטעות . בראש ובראשונה יש להיזהר מסיפורים המייחסים לקארל הגדול מעשים הקשורים ליהודים , מעשים שאמנם התרחשו , אך לא בימיו . במשך דורות עברו מסורות אלו מפה לאוזן , ולבסוף כאשר זכו לעטו של מחבר הן יצאו מסולפות ויוחסו למלך הגדול שלא הייתה לו יד בהן . ומה שגרוע מזה , בין החוקרים המודרניים היו כאלה שנטו לקבל חלק מן המסורות כלשונן . מקום מרכזי במסורת הסיפור היהודית על קארל הגדול יוחד לעיר נרבון . נרבון וסביבותיה היו בשלטון המוסלמים בשנים 720 . 759 בשנת 759 צר עליה...
אל הספר