במאה ה 2 לספירה , בשיא התפשטותה , שלטה האימפריה הרומית על כל הארצות השוכנות לחופיו של הים התיכון . במזרחו היא גבלה בממלכת הפרתים החזקה וכללה את ארץ ישראל , סוריה ואסיה הקטנה ; בדרומו היא שלטה על כל רצועת החוף הרחבה של ארץ נושבת עד למדבר סהרה , שלא היה לאיש חפץ בו ; ואילו בצפון עבר קו הגבול ( "limes" ) בתוך גרמניה המערבית והדרומית ( על הריינוס ועל הדנובה העליונה , ( כשארצות הדנובה האמצעית והתחתית ( דקיה , פנוניה , רטיה ) מהוות חלק אינטגרלי של האימפריה . הרומאים הביאו לכל הארצות שבשליטתם את הדיכוי , הניצול והשעבוד . העמים שנכבשו היוו עבורם מקור לסחיטת מסים והיטלים , ושל כוח אדם זול ששירת את שכבות האליטה הרומיות , פיאר את העיר רומי ובנה עבורם את שכיות החמדה בבירה ובכל רחבי האימפריה . אך היו גם פנים אחרות לשלטון הרומי בארצות האימפריה : הרומאים בנו ערים , סללו דרכים , הקימו גשרים ואמות מים , החדירו לארצות שבשליטתם את החוק והסדר , את כשרונם בניהול חיים ציבוריים ועירוניים , בפיתוח מסחר , מלאכה וחקלאות ; הם הביאו את נכסי הרוח , את השפה הלטינית , את הספרות והפילוסופיה , את אמנות הבנייה והפיסול...
אל הספר