תכנסות ראשונה מסוגה של דוברי הקהילה ההומו לסבית בישראל נערכה בחורף 1993 ביוזמתה של חברת הכנסת יעל דיין . הבולט בדוברים היה הפרופ' עוזי אבן , מאוניברסיטת תל אביב , שקבל על שבעבר סולק מתפקיד רגיש במערכת הביטחון שהתגלה אורח חייו ההומוסקסואלי , פרופ' אבן תבע להסיר את המגבלות הפורמליות שחלו באותה עת על שיבוץ הומוסקסואלים בצבא . תביעתו זכתה להד רחב , שהרי החברה הישראלית של ראשית שנות התשעים טרם הורגלה בחשיפה זו , ועוד הנקשרת באחד מסמליה המקודשים של החברה , קרי , השירות הצבאי . הצבא , בהשראת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין , הגיב לתביעת דוברי הקהילה בשנותו במהירות רבה , יחסית , את הוראות אגף כוח אדם במטה הכללי . ההוראות החדשות קבעו כי גיוס חיילים הומוסקסואלים ושיבוצם ייעשה על פי הקריטריונים החלים על כלל המגויסים וכי אין להטיל מראש מגבלות כלשהן על הומוסקסואלים . תגובת צה"ל בלטה במיוחד לנוכח אירוע שהתרחש באותה עת בארצות הברית . הקהילה ההומו לסבית בארצות הברית השמיעה תביעה דומה כלפי הכוחות המזוינים של ארצם בראשות הנשיא , הטרי יחסית , ביל קלינטון . אלא שבשונה מהגישה הליברלית שהפגין צה"ל , ניהל ה...
אל הספר