למחשבת ישראל בעת החדשה נתוספו לא רק בעיות חדשות , שקודם לכן עוררו אך תשומת לב מועטה בפילוסופיה היהודית , אלא שחלק מהבעיות המסורתיות אף הפכו את טיבען , וקיבלו משמעות חדשה . כך נהפך , למשל , בעת החדשה הרעיון המסורתי של בחירת ישראל לרעיון של תעודת ישראל . לית מאן דפליג , כי האמונה ב '' אתה בחרתנו" היתה , לצד האמונה המשיחית ואורח החיים הדתי , מן הגורמים החשובים , שתרמו לליכודה של היהדות והגנו עליה בעולם עויין . היא הפיחה בלב מאמיניה מעין הרגשה של עליונות ; למרות כל הרדיפות , הפרעות , הבוז וההפליות שנפלו בחלקנו , הרי אנו עולים "עליהם" באמונה באל אחד ויחיד , שנתן לנו את התורה , ובחר בנו כ'יממלכת כהנים וגוי קדוש ; " אנחנו עולים על כל יתר הגויים בידיעת קרוא וכתוב , במוסר המשפחה , בכללי היגיינה , וכר וכר . אמנם הנטייה הזאת להשתבחות עצמית לא היתה תכונה מיוחדת של עם ישראל . גם היוונים בימי קדם היו חדורים תחושה דומה . בתיאורי מסעותיו של הרודוטוס באסיה מפעמת הגאווה , שהוא בן העם היווני , המצטיין בכשריו העיוניים מכל יתר העמים . השקפה דומה הדריכה את אריסטו , בשעה שהגדיר את כל הלא'יוונים בתור "ברברים ...
אל הספר