האספקט הזה של האמונה כמימדה המרכזי של התפיסה הדתית במחשבה המודרנית נובע בראש ובראשונה מכך , כי היגדי הדת שונים במהותם מהיגדים אחרים , ונבדלים בטבעם המיוחד . את הבעיה הלוגית , הכרוכה בייחודם של היגדי הדת , ניתן להמחיש ע"י עימות ארבעת ההיגדים שבטבלה הבאה : ארבעת ההיגדים הללו ממחישים קודם כל שני דברים חשובים : א . הבעייתיות הכרוכה בטענות , המובעות בפסוקים , אינה ניתנת להידון , ואפילו לא להיתפס , שלא מתוך תלות בשפה , שבו ^ פסוקים אלה נאמרים . המימד הלשוני הוא תנאי בל יעבור לעצם השגתה של בעייתיות זאת . מכאן נובעת , בין השאר , גם החשיבות היתרה שהמחשבה הדתית מייחסת כיום למה שקרוי '' הלשון הדתית , " סוגיה המצויה , למשל , במשנתו של רוזנצווייג . ב . ההיגדים הנ"ל גם מבליטים את ההנחה , שבני אדם מחוננים בכשרים מסויימים להפשטה וההשגה . כלום אפשר היה בכלל להעלות על הדעת , שיצורים חסרי כושר לשוני ונעדרי יכולת חשיבה מושגית יהיו מסוגלים לתפוס היגדים כאלה , האומרים כי דבר מה הוא אמיתי או שיקרי , צודק או בלתי'צודק , טוב או רע , יפה או מכוער , נמצא או אינו נמצא ? הכושר הלשוני והכושר המושגי הם בבחינת תנאים ...
אל הספר