עיקרה של הפילוסופיה כרוך אפוא בבקשת הדעת , בהרחבת הידיעה , בקצרה : במישור הקוגניטיווי . אך כבר מראשית ימיה של הפילוסופיה התעוררה השאלה : ידיעה לשם מה ? '' פילוסופיה" - משמע "אהבת החוכמה , " אבל לגבי תכליתה של אהבה זאת היו חלוקות הדעות , והפילוסופיה נתפצלה , כבר ביוון , לשתי מגמות עיקריות : . 1 אהבת החוכמה במובן של בקשת הדעת . . 2 אהבת החוכמה במובן של בקשת החיים הטובים . המגמה הראשונה התמקדה בהכרת העולם הסובב אותנו , בידיעת היש . פתחו בה הפילוסופים הפךה סוקראטים ביוניה הקדומה , והמשיכו בה הוגים בכל הדורות , עד לשלוחות השונות של האמפיריציזם הלוגי בימינו . המגמה השניה התמקדה בבירור מעמדו של האדם בעולם ובבעיות אתיקה וכדומה , בידיעת מה שצריך להיות . פתח בה סוקראטס , והיא נמשכת עד ימינו , כשחלק ניכר של נציגיה האופייניים נמנים כעת עם הזרמים האקזיסטנציאליסטיים והקרובים להם . היסוד המרכזי של המגמה הראשונה הוא השכל . באמצעותו מתבונן האדם במה שיש , על מנת להבינו , ואילו היסוד המרכזי של המגמה השניה הוא הרצון , המבקש להמיר את ה"יש" במה ש"יהיה . " בכוח הרצון עשוי האדם לתקן ולשנות את העולם לפי שהוא י...
אל הספר