בינואר , 1995 לאחר מאמצים שנמשכו כמעט עשרים שנה , עלה בידי לדחוס סוף סוף אל לוח הזמנים התובעני מאוד שלי ביקור בן שבוע ימים באוסטרליה . העילה המיידית לביקור היתה הזמנתו של ידיד ותיק , חוזה רמוס הורטה , שהציע שאשהה באוסטרליה בחסות האגודה לשחרור מזרח טימור , כדי לדון בשאלת מזרח טימור — נושא דחוף תמיד , אך בעל חשיבות מיוחדת כעת , לקראת הדיון שיתקיים בבית הדין הבינלאומי בנושא הסכם מצרי טימור שנחתם בין אוסטרליה לאינדונזיה , ולרגל יום השנה העשרים לפלישה שביצעה אינדונזיה בגיבוי המערב מספר חודשים לאחר מכן , בדצמבר . האגודה תכננה מערכת הסברה בת שישה חודשים כדי להעלות נושאים אלה לדיון ציבורי , ומאוד שמחתי — או יותר מכך , חשתי כי נפל בחלקי כבוד — שניתנה לי האפשרות לקחת בה חלק בימי הפתיחה . אירועים נוספים התרחשו בדיוק באותה עת , וביניהם פרסום של כמה מאמרים מצוינים של חבר ותיק אחר , אלכס לןךי , מחלוצי המחקר של אחת התופעות היותר משמעותיות והפחות נחקרות של התקופה המודרנית : תעמולת התאגידים . כמו כן , שמחתי שניתנה לי ההזדמנות להיות נוכח באירוע שבו השיקה הוצאת הספרים של אוניברסיטת דרום ניו ויילס את פרסו...
אל הספר