כעת ניתן להוסיף את פירושו של רב סעדיה גאון לביטוי "כבני מרון . " ראשית כל , מעניין לגלות שהמלה "מרון" מופיעה כמלה עברית במילון העברי הראשון , דהיינו ספר האגרון לרס"ג , שאת שרידיו פירסם נחמיה אלוני תחת הכותרת : האגרון - כתאב אצול אלשער אלעבראני ( האקדמיה ללשון העברית , ירושלים תשכ"ט . ( חשובה במיוחד המשמעות שהעניק רס"ג לביטוי "מרון " . הוא פירש אותה על ידי המלה הערבית "מאוקיב" - תהלוכה ( ראה שם עמ' - ( 312 פירוש מקורי , שכנראה לא השאיר שום עקבות בספרותנו . כיצד הגיע לפירוש זה ? במבט ראשון נראה שגם רס"ג קיבל את האטימולוגיה המסורתית שלפיה כוונת הביטוי ל"צאן" ו"תהלוכה" הוא תרגום חופשי על סמך ההקשר במשנה , ראש השנה א , ב . אך יש לדחות הצעה זו מן השיקול הבא : אילו רצה רס"ג לפרש את הפיסקה במשנה : "וכל באי ( ה ) עולם עוברים לפניו כבני מרון , " ולתרגמה : "וכל האנושות עוברת לפניו כבתהלוכה" אפשר היה לטעון שאין כאן יותר מפאראפראוה , ז"א תרגום מפרש המביא המחשה גראפית של משמעות הפיסקה במקום להציע תרגום מילולי . אך התרגום מופיע במילון , שבו נהג הגאון תמיד להציע תרגומים ישירים ומילוליים . על כן יש להב...
אל הספר