המשנה ' המתארת את ראש השנה כיום שבו נידונה כל האנושות מידי שנה , המופיעה במהדורות המודפסות של המשנה בלשון : "וכל באי ( ה ) עולם עוברים לפניו כבני מרון , " היתה נושא לדיון ולמחלוקת כבר בימי התלמוד . אמוראים בולטים , כגון ריש לקיש בארץ ישראל ושמואל בבבל ואחרים , פירשוה בדרכים שונות . בעת החדשה הוסיפה משנה זו למשוך את שימת לב החוקרים , ובמיוחד ביטוי המפתח "כבני מרון" והפירושים שניתנו לו בבתי המדרש של ארץ-ישראל ובבל . הוא זכה למעמד בולט ולפירסום רחב בשל שיבוצו בתפילת "ונתנה תוקף" - אחד השיאים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים . פירוש הביטוי שנתקבל לרוב , היה הפירוש שרווח בבבל : "הכא = ) בבבל ) תרגימו כבני אמרנא , " ז"א כבני צאן . כתוצאה מכך נכנסה למילון העברי המלה "מרון" במובן צאן - מלה עברית חדשה שאינה מתועדת במקור נוסף . אך עצם קיום מלה כזו נשללה בידי חוקרים , שטענו בי שתי המלים "כבני מרון" נוצרו על ידי פיצול הביטוי " כבנומרוך , , numerus K " T , votiiaepov ושיש להבין את הביטוי : "וכל באי העולם עוברים לפניו כחילות . " הגרסה "כבנומרון" נתמכת בעיקר על-ידי כתב יד קאופמן של המשנה - כתב יד שנכתב...
אל הספר