2. דרשות חז"ל המבוססות על "הו"

למקומות המובאים במאמרי , עמ' יד , הערה , 44 שחכמי התלמוד תפסו את מלת הגוף ,, הוא" ככינויו של הקב"ה יש להוסיף את הדרשות הבאות הנבדלות מן הדוגמאות האחרות בזה , שהן מתייחסות לכינוי הפעול ,, הו . " א . ותפתח ותראהו את הילד ( שמות ב ו . ( , ותרא' מיבעי ליה י " א"ר יוסי ב"ר חנינא שראתה עמו שכינה" . - אין ספק שר' יוסי ב"ר חנינא פירש את כינוי הפעול ,, הו" כמוסב אל השכינה , ושיעור הכתוב הוא : ותרא הו את - ) עם ) הילד . כך הבינו אל נכון ר' טוביה בן אליעזר 13 ור' מנחם בר' שלמה » שהוסיפו : ,, כעניין שנאמר : אני ה' הוא 15 שמיי ( ישעיה מב ח . " ( ותימה על ר' משה אלשיך 16 שנדחק לפרש שהדרש מבוסס על ריבוי ,, את" או על ריבוי הוי"ו של ותראהו " . " רבינו בחיי משתמש בדרש זה כדי להצדיק בו את פירושו שלו לשמות ב ב : ,, ותרא אותו כי טוב הוא" , שאף תיבת ,, הוא" בפסוק זה , הנראית מיותרת , רומזת אל השכינה . אחרי צטטו את הדרש הנזכר הוא כותב : ,, הרי לך מפורש שהוציאו לנו חכמי האמת רמז לשכינה מתוספת ה"א וא"ו של , ותראהר , וכן אני אומר בתוספת : כי טוב הוא . " ולפני זה הוא מבאר > הוסיף מלת , הוא' כי הוא שמו של הקב"ה ...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח