צעקת 'הוא' בימים הנוראים

ביום ההוא פתחו את פיהם ויתנו קול גדול גם כחשו בה' ויאמרו לו הוא . בדברים מעורפלים אלה מתאר המחבר עלום השם ( 1468 ) של הספר ,, עלילות דברים" > את המנהג המשמש נושא המאמר הנוכחי . משפט קצר זה 1 נשאר בערפולו גם אחרי העזרה שהושיט לנו המחבר בפירושו המלווה את חיבורו הסאטירי י,- והמלומד האחרון שנזקק לחקירתו י מודה ומתוודה ,, שלא נתברר לו כלל . " והרי פירושו t 5 ביום ההוא : ראש השנה . ל , ול גדול : צעקו הוא באמרם הוא אלהינו . כחשו בה : ' אמרו שמלת הוא הוא שם ולזה צעקו בזאת המלה והניחו השם המיוחד וכוונו בזה , ולזה אמר כחשו בה . ' לו הוא : אמרו ששמו הוא . כך נ"ל מתוך דבריו והשם יודע . המחבר המפרש מגלה לנו שהמדובר הוא בצעקת ,, הוא" בראש השנה , אולם צעקה זו חידה היא בעינינו . מה מקומה , מה טיבה ומהו טעמה ? לאחרונה הובעה ההשערה שהכוונה היא ל ,, הוא אלהינו" שבקדושת מוסף של שבת ושהעניין קשור עם הבעייה אם יש לומר „ א ח ד הוא אלהינו , " או רק ,, הוא אלהינו" י אך דא עקא , מכיוון שאין אנו יודעים דבר ולא חצי דבר על צעקת ,, הוא" במקום זה , הרי התעלומה בעינה עומדת . באורח כללי ייאמר : הקשיים שאנו נתקלים בהם...  אל הספר