בנוגע למקורו של המנהג להתיר להתפלל עם העבריינים , קובע חוקר המחזור המובהק ד"ר דניאל גולדשמידט ( טורי ישרון , תשרי תשל"ב ) ו 'לפי המסורת שבידינו הונהג המנהג ע"י ר' מאיר ב"ר בדוך מרוטנבורג , האחרון בבעלי התוספות . ' כך הוא כותב גם במהדורתו של 'מחזור לימים הנוראים' ( ירושלים תש"ל , כרך ב , עמ' כח , ( שבה הקדיש רק שורות מעטות לנושא זה , ומאמרו ב'טורי ישרון' יש בו משום ביאור והשלמה למה שכתוב שם . ' מסורת' זו מבוססת על העובדה , שהמנהג הנידון הוזכר בספר תשב"ץ 1 ומובא עלידי ר' אהרן הכהן מנרבונה ב'ארחות חיים' ( והועתק ב'כלבו ( ' בשם מהר"ם מרוטנבורג . מקורות אלה היוו את העדות הספרותית הקדומה ביותר לקיומו של אותו מנהג ועליהם הסתמך צונץ והלכו בעקבותיו אלבוגן 5 ואחרים וכך נהפך הדבר ל'מסורת . ' ברם , זה יותר מיובל שנים אנו יודעים , שהמנהג קדם לזמנו של מהר"ם מרוטנבורג , ( 1293-1220 ) שכן הוא נזכר כבר על-ידי ר' אליעזר בן יואל הלוי ( 1220-1140 ) ב'ספר ראבי"ה' ; ומהר"ם מרוטנבורג היה תלמיד תלמידו של הראבי"ה . וזה לשון 'ספר ראבי"ה' : 'ונכנסין לבית הכנסת ומתירין חרם להתפלל עם כל איש אשר חטא ועבר על גזירות ...
אל הספר