מן הדין שנסיים מאמר זה באיזסיר מינתג אחר שלא נתקיים אף הוא בשלם נוסח מהנוסחים ושנשתמר אף הוא בכתבי הגניזה , והוא המנהג לחתום קריאת משנת ,, במה מדליקין" בברכת שבח והודייה . עד עכשיו לא ידענו כלל , ראשית , שקריאת אותה משנה נסתיימה בגרסת ושינית שהיו שהשתמשו לשם סיום בברכה המתפרסמת להלן . שונה היא ברכת הפתייחה מברכת הדותיומה . מגרד שהראשונה נתייחדה , כאמור , אך ורק למשנה זו , הרי האחרונה היתה נהוגה בחוגים מסויימים גם בהזדמנויות אחרות . אף זאת < בעוד שזמנה המדוייק ומחברה של ברכת הפתיחה לוטים בערפל , הרי לגבי ברכת החתימה נתונים אלה גלויים וידועים לנוו . היא מוזכרת על ידי רב נסים גאון מקירואן כשאליה שהפנה איל רב האיי גאון . - 7 היא היתה חדשה 0 עי ; יו והניח שגם רב האיי לא ידע על קיומה . וזה לשון השאלה : מנהגנו שמסיי'מין אחר הפרק בכל יום בבית הכנסת בזו השמועה " אמר ו" אלעיזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרכין שלום וכוי ואומרין אחר השמועה אין כאלהיני אין כאדונינו אין כמילכינו ואומרין קדיש , עד שבאו מקצת תלמידים ממצרים ואמרו שהרב . 126 תשובות מהרי"ל , 0 י' נג . . 127 ראד :. קבוצת חכמים , וינה תרכ"...
אל הספר