'ישמח משה' - התנגדות וסנגוריה

[ א ] אין בידינו נתונים המאפשרים לקבוע את זמן היווצרותן של החטיבות הליטור גיות : 'אתה קדשת , ' 'ישמח משה , ' 'תכנת שבת' ו'אתה אחד , ' אולם דבר אחד ניתן לומר בביטחה , שהן לא היוו מלכתחילה חלק אינטגראלי של הברכה האמצעית , קדושת היום , ואינן אלא הרחבות מאוחרות יחסית של הברכה , ומבחינת אופיין ההלכתי אינן אלא בגדר מנהג גרידא . עובדה זו משתמעת כבר מדברי רב סעדיה , שראה צורך להקדים לתיאור תפילות השבת דברים אלו : 'ומצאתי את המנהג שהברכה האמ צעית של ארבע תפילות השבת אינה שווה בין תפילה לחברתה . הקדמה מעוטת מלים זו רבת משמעות היא וכל המצוי אצל שיטת הגאון בסידורו ירגיש מיד נימה של התנצלות מצידו על שפתח את שערי סידורו ליצירות אלה והאציל עליהן מסמכותו . דבריו ניתנים לניסוח מפורט יותר : אמת , הרחבות אלה אין להן עיקר במסורת ההלכה , אד מכיוון שנתקבלו בנוהג ישראל אין להתעלם מהן ויש להקצות להן מקום בסידור התפילה . דוגמה להלך מחשבתו של הגאון אנו מוצאים בקשר ל'סדר העבודה' ביום הכיפורים . הוא מציין במפורש את המנהג לומר את 'סדר העבודה' גם בתפילת שחרית כמנהג שאין לו עיקר ( ליס לה אצל . ( למרות זאת הרחיק ל...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח