'ברוך הוא (ו)ברוך שמו' - מקורו זמנו ונוסחו

א הלכה פסוקה היא , שהענייה "ברוך הוא וברוך שמו" אחרי הזכרת השם , הונהגה על ידי ר' יחיאל אבי הרא"ש . הלכה זו מסתמכת על עדותו המפורשת של בנו י : ושמעתי מאבא מארי ז"ל שהי' אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו , וזה הוא שאמר משה רבינו עליו השלום כי שם יי אקרא הבו גודל לאלהינו . ועוד אפילו כשמזכיר לצדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה . » וגם שמעתי כל העולם שאומרים יתעלה ? וישתבח כשאומר החזן ברכו , ולכן מאריך בו החזן . 1 שו"ת הרא"ש , כלל ד סי' יט , וראה גם הערה . 4 2 דברים לב , ג . הענייה "ברוך הוא וברוך שמו" הוסמכה למקרא זה כדרך שהוסמכו אליו העניות האחרות הנהוגות בתפילה : במקדש — בתך שם כבוד מלכותו לעולם ועד , ובבית הכנסת — העניות בקדיש וברכו , וכן בברכת הזימון . ראה : מכילתא , בא , מסכת דםסחא , טז ( מהדורת הורוביץ—רבין , עמ' ; ( 61 ספרי דברים , שו ( מהדורת פינקלשטיין , עמ' ;( 342 ברכות מה ע"א . והשווה את הניסוח הכללי והמקיף של רבי : "אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל" ( יומא לז ע"א . ( ר' אליעזר אזקרי , "ספר חרדים" ( למברג , , ( 1...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח