לחקר נוסח העמידה במנהג בבל הקדמון

? חמטמנ הלשוני ,, קונה הכל" בנוסח הבבלי של תפילת שמונה עשרה , כפי שנתגבש גיבוש סופי וכפי שנתאזרח במנהגן של כל העדות , תופעה סתומה ומתמיהה היא התובעת הסבר . מה ראו מנסחי ברכה זו לסטות מלשון הכתוב "קונה שמים וארץ" ולהחליפה בביטוי מחודש "ק ונה הכל" ? איזה טעם לפגם מצאו בביטר המקראי ? אף מיקומו של התחליף תמוה הוא . הוא נותק מהקשרו המקראי ,, אל עליון" ושובץ אחרי המלים גומל חסדים טובים . " בהקשרו התדש , ביטוי זה שהוא תואר אלתי " אוניברסאלי , מפסיק את רציפות תארי ה' הלאומיים המציינים את מידותיו הבאות לידי גילוי בתולדות האומה : ,, גומל חסדים טובים ,, , " זוכר חסדי אבות , " מביא " גואל לבני בניהם . " מה טעם לשינויים אלה ? לחלקו הראשון של שאלתנו כבר נזקק ר"ל גינצבורג : דעתנו נוטה שהשימוש " ב הכל במקום , שמים וארץ' מושפע מהיונית ... המושג הפילוסופי של אחדות הבריאה , לא / m ידוע לדורות הראשונים , להם , השמים שמיס לה' והארץ נתן לבבי אדם , ' ולכן , שמים וארץ' שמשו להם לתאר כ ל הבריאה . אבל בדורות האחרונים , כלומר בזמן שהתחילו לעסוק . בחקירה' כבר עמדו על אחדותם של שמים וארץ ובמקום הביטוי העתיק : שמים...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח