המושג מדבר משמש בפינו היום לתיאור אזורים יבשים , שבהם אין גשמים כלל , או שהם מועטים מאד , ומקורות המים בהם מרוחקים זה מזה ואין בהם כדי לאפשר גידול צמחים אלא במידה מצומצת מאד . אולם המעיין במקורותינו העתיקים ימצא , כי אף על פי שגם בהם ניתן למצוא את המדבר במובן הכללי הזה , הרי במקרים רבים מתייחד המושג הזה לאזור המשמש למרעה . עובדה זו מודגשת בהגדרות המלונים , המסתמכים על המקורות . רבי דוד קמחי ( רד '' ק ) מגדיר את המדבר כך ... "-. מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר , בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר . לפיכן אמר "ורעו כבשים כדברם" ( ישעיהו ה , יז ) "כעדר בתוך הדבת" ( מיכה ב , יב . ( הגדרה זו מובאת בביאורו של רד"ק לתיאור מנוסתם המבויימת של בני ישראל "דרן המדבר , '' המובא ( ביהושע ח , n < בסיפור פרטי הטכסיס שנקט יהושע ככיבוש העי . כיוון שמדבר זה ( הוא '' מדבר בית און" המתאר ביהושע - יח , יב - את גבול בנימין ) נמצא סמוך לערים בית אל והעי , מדגיש רד"ק כי בשם מדבר יכול להיקרא גם אזור סמוך לעיר , אם הוא משמש מקום מרעה לבהמות . ואס במסורות מימי יהושע בן נון אנו עוסקים , מן הראוי להביא כאן את דברי חז"ל על ה...
אל הספר