" רעה צאן ץבליך גם אנחנו גם אבותינו . " ( בראשית מז , ג ) עדות זו של בני יעקב בפני פרעה מלך מצרים מעוגנת היטב בסיפורי האבות . מן המחופר בספר בראשית מתקבלת תמונה ברורה , שאבות האומה הישראלית היו רועי צאן מתחילת דרכם בארץ . משמות התחנות הראשיות במסעותיו של אברהם באזור ההר ( אלון מורה באזור שכם - בראשית יב , ו - ואלוני ממרא בחברון - שם יג , יח ) אנו למדים , שהאזורים בהם בחר לחנות היו בחבלי ארץ מיוערים , אשר העצים הבולטים ביותר בהם הם האלונים . אברהם , שהיה "כבד מאד במקנה" ( שם ע , ב ) נמנע מחדירה אל אזורים חקלאיים , שהיו מעובדים בידי הכנענים בעמקים ובמישורים , ואכן הדבר מודגש בדברי המקרא : "והכנעני אז בארץ" ( שם יב , והכנעני" ; 0 והפריזי אז יושב בארץ" ( שם יג , ז . ( אולם עיקרו של הסיפור בפרק יג בספר בראשית מדגיש לנו את הצורך בהתוויית גבולות ברורים לא רק בין המרעה והחקלאות , אלא גם בין אזורים המיועדים לעדרים שונים . ההתנסות של שנים רבות במרעה התלוי בהבדלים קטנים של כמויות גשם היורדות באזורים השונים , לימדה את אבותינו לדאוג לכך , שלא יווצר מצב של רעיית-יתר , העלולה לדכא את צמחי המרעה עד לה...
אל הספר