א . אם בהקצעת מקום להשתחויות בבית הכנסת היה , סוף סוף' משום השבת מנהג יהודי ישן לקדמותו , הרי הישיבה בצורת בריכה מהוה חיקוי , שמשמעו הוא הכנסת יסוד זר לנוהג הישראלי . והבדל זה הוא הקובע לנושא שלפנינו ענין לעצמו . כבר באותו פרק מתוך כפאיה אלעאבדץ שפורסם ע"י אפנשטיין מדבר רבנו פעמיים ( 281 ) על ישיבת עבודה" ( גלוס תעבד . ( אולם מתוך שסתם שם " את דבריו , לא יכול המעיין לעמוד על טיבה , וממילא אף לא להעריך את החידוש שבה . הדברים מפורשים במקום הבא שאנו מוסרים בזה בתרגום עברי : ( 282 ) בשעת ישיבת העבודה , היינו בפסוקי זמרה וקרית שמע וברכותיה , צריך שלא תהיה ישיבתו כמו שתזדמן , ולא ישיבה המעידה על מעוט זריזות ומעוט נמוס , והוא שהיושב ישען על הקיר וכיוצא בו , ולא ישב כמי שיושב לשם מנוחה בביתו ובדירתו ובין רעיו ואנשי ביתו , אלא כשם שחובה היא על העומד שתהא עמידתו כמו שבארו ז"ל : ( 283 ) "כעבדא קמי מארי , " כך חייב היושב שתהא ישיבתו בשעת עבודת התפלה ישיבת עבד בעל נמוסים לפני אדונו , כשהוא מרשה לו לשבת . ולכן היתה ישיבת הנביאים בזמן תחנוניהם ותפלותיהם כמו שמפורש אצל שלמה ודניאל : ( 284 ) מתחננים על...
אל הספר