נספח לקטע ג

לתשומת לב מיוחדת ראויה ההיקרות של הפסוק תהלים סט יד ו 'ואני תפילתי לך יי עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך' לפני תפילת מנחה בשבת . מנהג וה נתלבטו בו רבות חכמי ימי הביניים וזכה לדיון גם במחקר זמננו ( ראה : משה ויינפלד , 'תפילת מנחה - משמעה והתפתחותה' בתוך : גבורות הרמ"ח למשה חיים ויילר , ירושלים תשמ"ז , עמ' 77 ואילך . ( ביחוד האריך בזה ישראל תא שמע , מנהג אשכנז הקדמון , ירושלים תשנ"ב , עמ' , 207 ; 200-198 ; 194-193 הטוען כי עניין לנו כאן עם מנהג ש"מקורותיו הראשונים הם אשכנזיים" והוא קשור לתנאים המיוחדים באשכנז , " שבשבת בלבד , מכל ימות השבוע , התפללו האשכנזים מנחה גדולה , שאינה זמן הקטורת אך היא זמן מנחת התמיד ( וזמן המנחה של אליהו על פי התלמוד הבבלי , ( על כן הזכירו בה פסוק תפילה זה 'לבקש על תפילתם' " ( שם , . ( 193 מתוך הקטע שלנו אנו למדים עכשיו , שהמנהג התהלך גם במורח ומעבד אלמוני הכניסו גם לסידור רב סעדיה . נמצא , שהמנהג לא היה קשור לתנאים המיוחדים ששררו באשכנז . מלבד הקטע שלפנינו הגניזה תורמת תרומה נוספת לסוגיה זו . אנו למדים , שהפסוק " ואני תפילתי" שימש פתיחה לתפילת מנחה גם בי...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח