הצורה 'רבון' במקורות עבריים

הצורה רבתי , המצויה באיוונגליון פעמיים בתעתיק nptwn Qa ^ ovv ( s ) l זה כבר לא רק את פרשני הא ותנליון , 2 אלא אף את הבלשנים וחוקרי הדקדוק העברי , הואיל ולא נמצאה מקבילה לצורה זו במקורות שבידינו , שבהם אותה תיבה מנוקדת ךבון , וכך היא הגויה בפיהם של בני העדות השונות לתפוצותיהם . בפעם הראשונה נתגלתה הצורה ךבון בקטע- תרגום א"י , שפרסם פרופ' קאהלה בשנת . 1927 ועוד כשלושים שנה אחרי כן - בשנת - 1958 יכול היה קאהלה לקבוע , שניקוד זה אינו מצוי בשום מקור עברי , אלא בתרגום א"י ובתרגום השומרוני בלבד . עד שבאו- בשנת - 1960 חנוך ילון ויחזקאל קוטשר , 6 והעירו על מקום אחד בספרותנו , שנתקיים בו אותו ניקוד : כתב-יד קאופמן של המשנה , שבו מופיעה הצורה " ךבונו שלעולם" ( תענית ג , ח . ( ועד עתה נשאר כיי זה העד היחיד והבודד לצורה זו במקור עברי . לפיכך חשיבות יתרה נודעת לעדות הנוספת של שלושה קטעי גניזה שבספריית האוניברסיטאית בקמברידג , ' שמזדמנת בהם הצורה ךבון בביטוי "רבץ כל העולמים" והרי סימניהם של הקטעים 5 אי : T-S . Arabic 36 ב : ' י 7 T-S . N . S . 271 גי : T-S . N . S . 198 קטע מספר אי כבר נתפרסם על ידי ...  אל הספר