המקום מובא על פי הדרך הנהוגה : תחילה נרשם ציון כתב היד משמאל לימין כסדר הזה : מספר בתחילה , מימינו האות = ) 0 קומראן ) לציון מקום המציאה ( במקרים בודדים = 0 קהיר ) ומימין Q מובא שם היצירה ( על פי רוב בקיצור . ( בחיבורים קטועים שטיבם אינו מחוור הובא מספר כתב במקום שם החיבור . בחיבורים ששרדו ביותר מכתב יד אחד נרשמה אות לועזית תלויה מימין לקיצור של שם החיבור לציון מספרו הסודר של כתב היד . מכאן נמשך מראה המקום שמאלה על פי סדר בעברית וצוינו מספר הקטע , מספר הטור , שנכתב באות עברית במקום בספרה רומית , ולבסוף צוין השורה . מראה המקום המקובל לא שונה גם כאשר המהדירים הראשונים קיבצו קטעים ויצרו טורים משוחזרים , כאשר הביאו מספר קטעים תחת מספר אחד . במגילת ההודיות הובא מראה המקום שקבע הרטמוט . במהדורה הראשונה , מהדורת סוקניק , מוספרו הטורים והשורות על פי מה ששרד ואילו שטגמן את סדר הטורים וקבע לשורות מספרים על פי שיעור המגילה לפני שנפגעה . ויש מי שעשו פשרה בין השיטות וציינו את הטורים על פי הסדר המשופר והמיספור של שטגמן ואת השורות על פי מהדורת . בהפניות למגילות הגדולות צוינו הטורים באות עברית והשורות...
אל הספר