עקב גידול האוכלוסייה , עליית ההכנסות , הייצור התעשייתי המוגבר והתחזקות היבוא והיצוא , גדל המסחר ברייך הגרמני בצורה משמעותית . מספר העסקים עלה בין 1895 ל 1907 בכמחצית . כתוצאה מכך היוו היהודים רק שמונה אחוז מן העוסקים במסחר . אולם עובדה זו אומרת רק מעט על חשיבותם הכלכלית בתחום זה , כי הרי היו ביניהם גם סיטונאים ובנקאים וגם בעלי עסקים קמעוניים , סוכנים , מוכרים או רוכלים . על היקף העסקים אין הסטטיסטיקה מביאה מידע כלשהו . רק במקרים בודדים , ולרוב במפעלים גדולים יותר , אנחנו יודעים משהו על היקף המסחר של פירמה מסוימת . לכן אין אפשרות לכמת את חלקם הכלכלי של היהודים במסחר . הפעילות המסחרית ארוכת השנים של היהודים , שהתנהלה בתנאים מגבילים , הובילה לדפוסי התנהגות כלכלית מיוחדים , שניכרו גם לאחר האמנציפציה . גם התפלגותם הלא אחידה של היזמים היהודים בין ענפי המסחר והתעשייה השונים הייתה לרוב תוצאה של הגבלות או של פריווילגיות קודמות . בכמה תחומים היה ליהודים ייצוג גבוה , ואילו באחרים כמעט שלא ניכרה נוכחותם . כך הסתבר ייצוגם הרב בסחר התבואה והבקר מפעילותם של יהודי הכפרים , ריכוזם במסחר מתכות נבע מעס...
אל הספר