מאפיינים שונים ומנוגדים עד מאוד ציינו את מאות הקהילות הכפריות ואת אלה של העיירות הקטנות , שבהן חיה עוד ב 1925 כחמישית מיהודי גרמניה , בוהמיה ומוראביה . בדרום גרמניה היה אחוז היהודים שגרו במקומות יישוב קטנים גבוה בצורה משמעותית מהממוצע הארצי . כך חיו בבאוואריה עוד ב 1933 כשליש מכל היהודים במקומות יישוב שהיו בהם פחות מ 10 , 000 תושבים . תנאים דומים שררו בבאדן , בהסן ובווירטמברג . באזורים מרכזיים אלה של יהודי הכפר עלה חלקם של היהודים באוכלוסייה באופן משמעותי על הממוצע הכללי . בכפרים אחדים היוו היהודים עוד בתחילת שנות השלושים כ 10 עד 15 אחוז , ובמקרים בודדים , כמו ברינה ( Rhina ) על יד קאסל , אף כמעט מחצית מתושבי המקום הותיקים . אופייניות לכל הקהילות הקטנות והזעירות האלה היו מאז אמצע המאה ה 19 נסיגה מתמדת במספר חבריהן והזדקנות האוכלוסייה שלהן . ההגירה ההמונית לאמריקה הסתיימה כמעט לגמרי בראשית המאה , אולם הנדידה ממחוזות כפריים לעיירות קטנות ובינוניות נמשכה . על ידי כך נשארו המסגרות המשפחתיות והכלכליות קיימות למשך זמן מה , ובו בזמן אפשר היה ליהנות מן האפשרויות לחינוך טוב יותר ולעלייה במ...
אל הספר