לאחר הסיום המוצלח של מפעל תרגום התנ " ך לא הייתה עוד ההשכלה היהודית יציר הגותו של אדם אחד בלבד , אלא הפכה לתופעה בעלת ממדים חברתיים תרבותיים , שלהצלחתה הקדישו המשכילים את מאמציהם גם לאחר מותו של מנדלםון . הם פתחו ביזמות חדשות , כדי לשאת את בשורת ההשכלה אל תוך החברה היהודית ולהראות את יפי שפת התנ " ך ואת רב גוניות השימוש בה . בעוד שבשנות השבעים הייתה קדימות למפעל תרגום התנ " ך , ניכרה בשנות השמונים והתשעים יצירתיות רבה ומגוונת . המשכילים חיברו סאטירות ודברי שירה ונתנו בכך דחיפה להתהוות ספרות עברית מודרנית . וייזל , שראה בחידוש השפה העברית את מפעל חייו , זכה להערצה בזכות שליטתו בלשון העברית . הוא כתב את 'שירי תפארת ' , ( 1802-1789 ) אפום רב היקף על משה , 11 מצוטט אצל פרץ סנדלר , הביאור לתורה של מנדלםון וסיעתו , ירושלים , 1984 עמ י . 226 כשהוא שואב את השראתו מן ה ' משיח ' של קלופשטוק ומ'רוח השירה העברית ' של הרדר . הרדר תבע את עלבונם של העברים , ובאמצעות היצירה הספרותית הוא ביקש לתת כבוד לאישים הדגולים שלהם . וייזל השתמש לצורך חיבור האפוס שלו בטקסטים עבריים מגוונים מתוך התנ " ך , המשנה , ...
אל הספר