שמו של מנדלסון הלך לפניו כפילוסוף ההשכלה ופתח לו דלתות לחוגים של מלומדים לא יהודים . היה זה אמנם הישג לא מבוטל בשביל יהודי בעידן שקדם לאמנציפציה , אולם הישג זה עדיין לא הפך אותו למייסד תנועת ההשכלה היהודית . תנאי מוקדם לכך היה שהוא יקדם במאמץ מכוון את היקלטות הרעיונות החדשים בתוך החברה היהודית . היה עליו ללכד סביבו חוג של תומכים השותפים לדעותיו , שיגלו נכונות להפיץ את בשורת ההשכלה ויהפכוה לכוח שיעצב את דרכה של החברה היהודית ואת תרבותה . אפשר להבחין בכיוון התפתחות זה בשנות השבעים והשמונים , כשקבוצת יהודים צעירים התלכדה בברלין . עבורם היה מחברו של 'פיידון ' עד מהרה לסמכות רוחנית , וביתו - למקום מועד והתכנסות . מקופנהאגן הגיע נפתלי הרץ וייזל . הוא נולד בהמבורג ( 1805-1725 ) ומכוח חינוכו הביא עמו כישורים שהוכיחו את עצמם הולמים ביותר ואולי אף הכרחיים לשלב הראשון של ההשכלה . אביו , איש עסקים מצליח וספק החצר של מלך דניה , הקפיד לשלב בהשכלת בנו את המקורות המסורתיים של הדת היהודית , מעל לכול תלמוד ( לשם כך למד גם בישיבה של ר ' יונתן אייבשיץ , ( ומידה שקולה של השכלה חילונית , במיוחד את לימוד השפ...
אל הספר