כבר בעשרים השנים הראשונות של שהותו בברלין פסקה הקהילה היהודית לשמש מסגרת התייחסות יחידה עבור מנדלםון . אף שנטל חלק פעיל בחייה ולא התנתק ממנה בשום שלב של חייו , הוא לא נמנע מפנייה החוצה אל חוג משכילים שעמם היה קשור בקשרי רעות ושותפות רעיונית , חוג שניצב מחוץ לכוח הסנקציות של הקהילה היהודית . מנדלםון נספח אל מערכת חברתית חוץ קהילתית , שהצטיינה בפתיחותה ועודדה אותו בשנות הארבעים והחמישים לרכוש לעצמו דעת מחוץ ללימודי הקודש . כך הוסיף על ידיעת העברית ועל השפה היהודית המערבית ( האידיש ) את ידיעת השפות הקלאסיות והמודרניות של אירופה . לאחר זמן לא רב עלה בידו לקרוא את יצירותיהם של חשובי ההוגים בגרמנית , בצרפתית , באנגלית ואף בלטינית וביוונית . בשעותיו הפנויות , כשלא היה שקוע בלימוד התלמוד או במילוי חובותיו כמורה פרטי , התעמק ביצירותיהם של לוק , שפינתה , וולטר , רוסו , לייבניץ וכריםטיאן וולף . מנדלםון פילס לו דרך אל ההגות האירופית של תור ההשכלה בכוח מאמץ אוטודידאקטי בלתי נלאה והודות לעזרתם של ידידים יהודים , שהיו שותפים לדעותיו . עם אותם ידידים נמנו לצד ישראל זמושץ , שנזכר לעיל , גם שני רופאים י...
אל הספר