במהלך המאה הי " ח איבד המסחר היהודי בהדרגה את העמדה החשובה שתפס קודם לכן בחיי הכלכלה בגרמניה . המדיניות הכלכלית של הארצות , בייחוד בפרוסיה , עודדה הקמת בתי מלאכה מקומיים וצמצמה את המסחר עם ארצות חוץ באמצעות איסורי ייצוא ומכסים גבוהים . מגמה זו שמטה את הבסיס הכלכלי מתחת רגליו של חלק לא מבוטל של ציבור הסוחרים היהודים ששאף להתקדם . התפתח ריבוד חברתי והלך וגבר הפער בין עני לעשיר . אותו חלק של הציבור היהודי ששקע אל מעמד הקבצנים הלך וגדל באופן קבוע . אף כי לא היו קיימים הבדלים מקצועיים מפליגים , עמדה מול התקדמותו של מעמד בינוני יהודי גבוה , שעדיין היה זעום מבחינה מספרית , צמיחתה של שכבה יהודית נמוכה . בערים רבות החל אמנם ציבור הסוחרים היהודים , שהיה כבר בלתי תלוי מבחינה כלכלית , בתהליך התקרבות לדפוסי הבורגנות , אולם הדמות הטיפוסית של היהודי בעיני האזרחים הנוצרים , שעמדה להיות כה רבת משמעות למהלך האמנציפציה , הייתה ונשארה דמותו של היהודי הקבצן . החלק המכריע של היהודים השתייכו למעמד מעוטי היכולת ; תנאי החיים של כרבע מהם השתוו לתנאי המעמד הגרמני הבינוני הנמוך ; לכל היותר חמישית מציבור זה היו בע...
אל הספר