1843 ( סאראייבו , סרביה , — 1798 ירושלים , ( 1878 ישב עם הוריו מילדותו ועד 1825 בארץ ישראל . רב בזמלין ליד סאראייבו . הירבה בפירסום כתבים מעוררים לחיבת ציון , לעלייה ולעבודה בארץ ישראל . שוב עלה לארץ ישראל בשנת ג . 187 עמד בקשרים עם 'כל ישראל דוברים , ' עם מתטיפיורי , ועם חברת ישוב ארץ ישראל . נמרץ ופעיל בהרבצת תורה ובהפצת הלשון העברית . קרא לתת מעשר ופדיון לציון . הוא הסביר וחזר והסביר , ש'התורה והשכל מחייבנו לעשות כל יכולתנו בדרך הטבע , והשאר ישלים הנס' . להוט היה לפרסם כל פעולה והתחדשות בארץ ושמח לקראת עולים לציון ( ציין דבר בואם [ 1866 ] של ק"ן נפשות — לה' משפחות —מאמריקה ליפו ) . 2 דברים משלו הובאו אף להלן ( קטו , קלג ; קלד ; קמו . ( קמעא קמעא ואף גם זאת חייב כל אדם לנטוע לו נטע נעמן ולשלוח שם אחד מבניו לישב את ארצנו כדי שתגלה ותראה מלכותו עלינו , שהוא נקרא מלך דוקא בארץ ישראל והיתה לה' המלוכה . דהיינו שישיבו ישראל לארץ . כתיב את בניכם יקח ואת בנותיכם — איש איש ממלאכתו אשר המה עושים בחוצה לארץ . בעלי אומנויות או סחורות וכד' והבאים יהיה קמעא קמעא כי מושבעין אנו שלא לעלות חומה . מנ...
אל הספר